גוף בפעולה
על האתרספריההעקרונותמה בתפריטקר בחרמוןעל גלגליםמתוק, מתוקחם בנגב
כותרת
 
 

חום- שיווי משקל דינמי


  1. תרגול אישי
  2. רקע כללי
  3. מהו מקור החום בגופנו?
  4. חשיבות השמירה על מאזן חום לחיים
  5. מאזן חום בגוף האדם
  6. חום: איפה, איך וכמה
  7. מנגנונים לחישה, לדיווח, לעיבוד ולתגובה
  8. מנגנוני תגובה לשינוי במאזן חום הגוף
  9. הסתגלות לקור ולחום
  10. מחלות הקשורות במאזן החום
תרגול אישי



תרגיל לגולשים, שני מדי טמפרטורה וחמש שעות !

כיצד לדעתכם תיראנה עקומות המציגות את טמפרטורת גופכם ואת טמפרטורת האוויר במהלך חמש שעות, מהשעה שמונה בבוקר ועד השעה אחת בצהריים?
בטרם תיגשו לתרגיל הנכם מתבקשים לחשוב ולשרטט על דף את שתי העקומות על אותה מערכת צירים (ציר ה- X- זמן בשעות, ציר ה-Y - טמפרטורה במעלות צלזיוס).
סיימתם? אפשר לגשת לתרגיל:

החומרים הדרושים:

פריט כמות
אדם 1
מד טמפרטורה דיגיטלי למדידת טמפרטורת הגוף 1
תוכנת Excel 1
מד טמפרטורה למדידת טמפרטורת האוויר 1
שעות 5

הוראות עבודה:
פתחו תוכנת Excel במחשב או פתחו מחברת ושרטטו טבלה:

טמפרטורת האוויר במעלות צלזיוס טמפרטורת הגוף במעלות צלזיוס שעה

הפעילו את שני מדי הטמפרטורה. הכניסו את מד הטמפרטורה המתאים לפה, מתחת ללשון. כאשר תסתיים המדידה, מד הטמפרטורה יצפצף. רשמו בטבלה שהכנתם מה הייתה השעה המדויקת, ומה הייתה הטמפרטורה המדויקת של הגוף ושל האוויר.
כעבור שעה, הפעילו שוב את מד הטמפרטורה וחזרו שוב על המדידות ועל הרישום. עשו זאת שוב ושוב עד השעה אחת בצהריים.
השלימו את שרטוט העקומה.
האם העקומה ששרטטתם אחרי המדידה תואמת את העקומה ששרטטתם לפני המדידה?

אם תרצו לצפות בעקומה שאנחנו שרטטנו 
אם העקומות דומות, ציינו במה. אם הן שונות, נסו להסביר מדוע. התרגיל הקטן שעשיתם זה עתה מדגים את התוצאה של תהליכי הומאוסטזיס המווסתים את טמפרטורת הגוף. על סמך התרגיל ועל סמך ידיעותיכם, חִשבו מה מאפיין תהליכים הומאוסטטיים ורשמו לעצמכם נקודות מאפיינות.
לראש העמוד

רקע כללי

חם, חם מאוד. למה חם לכם כל כך? יום קיץ ישראלי, 32°c בצל, אין משבי רוח והחולצה רטובה לגמרי מזיעה. אהה, אתם גם אחרי שיעור התעמלות, אז מה הפלא שחם כל כך? מה מתחשק לכם במצב כזה? סמנו את האפשרות המתאימה לכם:


א. ללקק שלגון ולקפוץ לברֵכה.
ב. לצאת החוצה לריצה של 100 מטר.
ג. מקלחת במים קרים ושתיית משקה קר.
ד. סאונה, מקלחת חמה, ולהיכנס היישר אל מתחת לשמיכה.

די ברור לנו שאם אתם אנשים מאוזנים בחרתם כל אפשרות שתביא ליד סילוק עודפי החום מהגוף.
האדם שומר על טמפרטורת גוף יציבה, ככל היצורים המווסתים את חום גופם והמקיימים מאזן חום (הומאותרמיים). וויסות החום מתקיים הודות לשווי משקל בין תהליכים המייצרים חום לבין אלו המסלקים חום מהגוף. בשווי משקל זה משתתפים תהליכים פיזיקליים ופיזיולוגיים. גופנו, ככל גוף פיזיקלי, מחליף חום עם הסביבה בדרך של הולכה, הסעה וקרינה כאשר מעבר החום אל הסביבה וממנה תלוי בהבדל בין טמפרטורת הגוף לטמפרטורת הסביבה, בלחות היחסית של הסביבה וביכולת הפיזיולוגית של הגוף לסלק עודפי חום. בחום קיצוני תהליך ההזעה (מנגנונן פיזיולוגי) הנו בעל חשיבות מרכזית. יעילות איבוד חום לסביבה על ידי הזעה תלויה בלחות היחסית של הסביבה הקובעת את יכולת הסביבה לקלוט אדי מים.

לראש העמוד

מהו מקור החום בגופנו?

תהליך הנשימה התאית הוא דוגמה לתהליכי בעֵרה של חומר אורגני המלווים בשחרור של חום. בתהליך הנשימה התאית, החומר האורגני, בדרך כלל גלוקוז עובר בעֵרה באמצעות חמצן. בתהליך זה משתחררת אנרגיה. רוב האנרגיה המשתחררת היא אנרגיית חום (כ-80%) וחלקה מצומדת לבניית ATP.
כמות החום המיוצרת בגוף תלויה במשקל הגוף, במין היצור(species), במגדר (sex), בכמות המזון הנאכל ובאיכותו וברמת הפעילות הפיזית של הגוף.
שינויים בטמפרטורה משפיעים על מהירות התגובות הכימיות, על המבנה המרחבי של החלבונים ועל פעילותם. על כן נודעת חשיבות מרבית לשמירת טמפרטורה יציבה של הגוף.

לראש העמוד

חשיבות השמירה על מאזן חום לחיים

השמש זורחת בבוקר וגורמת לעליית טמפרטורת הסביבה. טווח השינויים בטמפרטורת הסביבה על פני כדור הארץ נרחב ומשתנה. במדבריות, למשל, הפרשי הטמפרטורה בין היום לבין הלילה עשויה להגיע ל- 40°c.
ביצורים הומאותרמיים , עליהם נימנה האדם, טמפרטורת הגוף כמעט ואיננה משתנה. ליצורים ההומאותרמיים מנגנוני ויסות טמפרטורה פיזיולוגיים המפחיתים את התלות בטמפרטורת הסביבה. יצורים הומאוטרמיים, הם בעלי כושר ייצור חום פנימי בעיקר בתהליך הנשימה התאית. היכולות לשרוד בתנאי סביבה קיצוניים מתאפשרת הודות לוויסות טמפרטורת גופם באמצעות המנגנונים הפיזיולוגיים, מורפולוגיים והתנהגותיים.
באדם, יש חשיבות רבה להתנהגותו, הרגלי חייו ויכולתו הטכנולוגית. לדוגמה, האדם מתקיים בסביבות בהן הטמפרטורה קיצונית מהאסקימוסים שוכני האיגלו בקוטב הצפוני ועד לבדווים שוכני האוהלים באזורי מדבר חמים.
היצורים הפויקילותרמיים הינם יצורים העומדים בטווח רחב של שנויים בטמפרטורת גופם וחום גופם תלוי בחום הסביבתי. יצורים פויקילוטרמים מקיימים מנגנונים , ברובם התנהגותיים, לקביעת חום גוף אופטימלי לפעילותם.
יצורים פויקילותרמיים אינם מווסתים את חום גופם באמצעות מנגנונים פיזיולוגיים . הם קולטים חום מהסביבה, טמפרטורת גופם עולה, וכך מתאפשרת עליית קצב חילוף חומרים המתרחש בתא. עלייה של טמפרטורת הסביבה אל מעבר ל-37°c תגרום להפעלת מנגנונים התנהגותיים אצל יצורים אלה, כמו מחבוא במחילות תת קרקעיות. מנגנונים פיזיולוגים אלו מאפשרים לשרוד בטמפרטורה גבוהה באמצעות התחמקות מהחום.



גופנו מורכב מתאים רבים. בכל אחד מהתאים מתרחשים בלא הרף תהליכי חילוף חומרים רבים. תהליכים אלה מתבצעים בתאים על ידי אנזימים. המרכיב העיקרי של האנזימים הוא חלבון. פעילות החלבון תלויה בטמפרטורה. תהליכים אלה מואצים ככל שעולה הטמפרטורה. מעל לטמפרטורה מרבית מסוימת עלולים התהליכים להיפגע בשל פגיעה במבנה החלבון. לכל חלבון יש טווח טמפרטורות שבו הוא פועל באופן המיטבי. לכן שינויים בטמפרטורה של סביבת החלבון ישפיעו על פעילותו. עלייה או ירידה של הטמפרטורה המיטבית יגרמו לירידה בפעילות החלבון ולפגיעה בתהליכים בתא. בשינויי טמפרטורה קיצוניים מבנה החלבון נהרס באופן בלתי הפיך, והפגיעה בחלבונים עלולה לגרום למוות של התאים ושל הגוף כולו.

תרשים של פעילות חלבון


החשיבות הגדולה של שמירה על טמפרטורת גוף פנימית יציבה היא לשמירה על פעילות חלבונים תקינה.

לראש העמוד

מאזן חום בגוף האדם

בואו, היכנסו עִמנו לאולם ההתעמלות. ברקע נשמע סופה של מהדורת החדשות המשודרת במערכת הכריזה: "לכל יחידות צה"ל באזורים ד, ה', ו' - עומס חום כבד משעה 12:00 בצהריים". באולם השתררה דממה, אך מיד היא הפכה לצעקות רמות: "אין לי שום כוונה לרוץ היום 1000 מטר", צעק נמרוד, תלמיד כיתה י' 4, ומיד כולם הצטרפו לדיון הרועש .
"רק היום למדנו בשיעור ביולוגיה שיש גבול עליון ליכולת הקירור של הגוף! אם ניחשף לטמפרטורות הגבוהות שבחוץ וגם נרוץ, נייצר כאלה כמויות של חום שאין לנו שום יכולת לפזר אותן לסביבה הלוהטת", הוסיף עידן, ומיד אחריו צעק ירדן: "גם אם נשתה קודם את כל הכנרת, זה לא יעזור. יש גבול גם להזעה" .
"אז מה אתם מציעים? לחכות לשלג?", התערב בדיון המורה להתעמלות.



טמפרטורת הגוף נקבעת על פי שקלול הגורמים והתהליכים המשפיעים על העלייה ועל הירידה של טמפרטורת הגוף
גורמים ותהליכים המביאים לידי עליית טמפרטורת הגוף:
  • קצב חילוף החומרים.
  • יעילות הפיכת האנרגיה לעבודת שרירים.
  • משך התרגול.
  • טמפרטורת הסביבה.
  • קרינה.
גורמים ותהליכים המביאים לידי הורדת טמפרטורת הגוף:
בפעילויות שונות נצרכות כמויות שונות של קלוריות. 80% מכלל האנרגיה הנצרכת לעבודת השרירים משתחררת כחום ומשפיעה על טמפרטורת הגוף.
כמות החום המשתחררת מגופנו במהלך שמונה שעות שינה היא 480 קק"ל. אפילו ספורטאים מאומנים היטב שעברו הסתגלות לפעילות בחום לא יוכלו לשחרר את כל כמות החום הנוצרת בגופם בשעת תרגול במאמץ מרבי, גם בתנאי סביבה נוחים, ולכן לא יוכלו לבצע את התרגיל במשך יותר מ-5 דקות ללא שינויים בטמפרטורת גופם מעבר לסף סבילות עליון. בשעת מאמץ כמות החום בגוף עולה והחום מתפזר מהגוף אל הסביבה באמצעות אידוי – זיעה , קרינה או הולכה והסעה דרך העור.
אדם שרץ במהירות של 15 קמ"ש ביום לח וחם לא ישחרר חום בצורה יעילה. אם לא יעצור, ינוח, ישתה ויתקרר, תעלה טמפרטורת גופו במהירות עד מעל ל- 40°c, דבר שיביא לתשישות ואף מכת חום .
כל גרם אחד של זיעה נוזלית צורך 584 קלוריות לפעולת ההתאיידות.
מקור האנרגיה לאידוי זה הוא חום הגוף. הזעה היא מנגנון יעיל לפיזור חום בסביבה יבשה, כאשר גדלה כמות אדי המים באוויר, פוחתת יכולת קליטת אדי מים נוספים באוויר (כמו אלה שמקורם בזיעה), ויכולת הקירור של מנגנון ההזעה פוחתת. בנוסף, ככל שטמפרטורת האוויר גבוהה יותר, פוחתת יעילותן של ההסעה, הולכת החום ושל הקרינה.
מנגנון ויסות החום בגוף מגדיל במידה רבה את זרימת הדם לעור בתנאי טמפרטורה גבוהה ומגדיל את יעילות ההזעה . מנגנון זה, של הרחבת כלי דם אקטיבית, מפותח במיוחד באדם (קיים גם בגופם של כלבים ובגוף חיות המזיעות ברמה הדומה לרמת ההזעה של האדם).
כאשר האדם מזיע הוא מאבד מים ומלחים, דבר העלול לפגוע במאזן המים והמלחים בגופו.

בזמן פעילות גופנית משתנה זרימת הדם לאיברים השונים. דם רב יותר זורם לשרירים ולעור - ופחות אל איברים פנימיים כמו מערכת העיכול והכליות - כדי לאפשר את עבודת השרירים ואת פיזור החום שנוצר אל הסביבה.
היות וכמות הדם בגוף מוגבלת, בפעילות גופנית בחום, כאשר זרימת הדם לשרירים גבוהה , זרימת הדם לעור נמוכה מזו הנמדדת בחשיפה לחום במנוחה. לכן בפעילות גופנית פיזור החום פחות טוב מאשר פיזור החום במנוחה.


חום נפלט מהסביבה או נקלט בה דרך שטח פני הגוף, וככל ששטח פני הגוף גדול ביחס לנפחו, עולה קצב הפליטה או הקליטה של החום מהסביבה ואליה. ניתן לתאר זאת בצורה סכמטית:



כאשר טמפרטורת הסביבה עולה, ההפרש בין טמפרטורת הגוף לבין טמפרטורת הסביבה קטן ופיזור עודפי חום מהגוף קשה יותר.
כאשר טמפרטורת הסביבה יורדת, ההפרש בין טמפרטורת הגוף לבין טמפרטורת הסביבה גדל, ואיבוד חום מהגוף לסביבה גדל.

זכרו: יכולת ויסות החום בגופנו בעלת גבול עליון. לכן יש חשיבות גדולה למודעות האדם לשמירה על טמפרטורת גופו.


ייטיב לעשות המורה להתעמלות אם ישנה את תכנית השיעור, וביום שבו שורר עומס חום כבד לא יקיים פעילות גופנית נמרצת המכבידה על ויסות חום הגוף והעלולה להביא לידי מכת חום .


לראש העמוד

חום: איפה, איך וכמה

היה היה איש אחד, לא מיוחד, אולי זה אתה, אולי אני, ואולי ממש כל אחד.
כדי שלא יישאר באלמוניותו, ניתן לו שם: טוראי הומאוסטזיס. בקיצור נכנה אותו טוראי HS.
כדי להבין איך נשמר מאזן החום בגופו, הצטרפו אלינו אל המסע בגופו של טוראי HS.
לפני שנצא לדרך הנה כמה הוראות כלליות:
כדי להצטרף למסלול יהא עליכם לעבור הקטנה שתאפשר לכם להיכנס לרכב השטח שלנו: הקופסית השקופה והמבודדת המצוידת במיטב השכלולים הננו-טכנולוגיים , במנוע חזק, במערכת ניווט, בציוד קשר, בתאורה מצוינת ובציוד מעבדה לצורך דגימות ומדידות שיֵעשו במהלך הסיור במקומות שונים בגוף .

מתחילים! לחצו על כפתור המזעור העצמי, 

קפצו לתוך הקופסית העומדת מוכנה על מדבקת השיגור הקופסית תשוגר לגוף דרך הנקבוביות בעור היד. עשר… תשע… שמונה… עִצרו רגע את הכול, יש למדוד את הטמפרטורה על פני העור לפני הכניסה לגוף.
תחנת מדידה מספר 1: 

הציגו דרכונים, אנחנו מיד נכנסים לאחד מנימי הדם התת-עוריות הרבות באזור.
אנחנו נמצאים בנימי הדם הצרות הצמודות לעור. המעבר קשה ממש, קוטרן כאן קטן ביותר. אנחנו יכולים לראות את תאי הדם האדומים העוברים מקופלים וצמודים לדופנות הנימה. רגע, רגע, הטילו עוגן ועִצרו למרות הסחף. זו תחנת המדידה הראשונה שלנו: נימי העור. כאן נבצע בדיקת טמפרטורה.
תחנת מדידה מספר 2:  

הניווט בנימי הדם קשה במיוחד משום שהן צרות מאוד, ומתאחדות ומתפצלות בנקודות רבות. הסירו דאגה מלבכם, לא נאבד את הדרך כי המסלול מעגלי.
(בתנאי כמובן שטוראי HS שבגופו אנו מטיילים לא ייפצע ולא יאבד דם) שימו לב לדברי המדריך: אנחנו זורמים עם הנימה לכלי דם רחב יותר, שאליו מגיעות נימים נוספות. המבנה שלו נראה ורידי. לכל אורך הדרך אנו נתקלים בשסתומי כיס . מרגישים שהאווירה מתחממת? טוב, זה ברור, עוד שיוט קצר ואנחנו מגיעים אל הלב.
עצרו לבדיקה נוספת, עגנו את הקופסית 


תודו, לא ציפיתם, חם! חשבתם מה מקור החום הפתאומי הזה? פעילות שריר הלב דורשת אנרגיה רבה, ובתהליך הנשימה התאית מופקת אנרגיה ונפלט חום רב לסביבה. כמו כן העבודה המכנית של התכווצות השרירים יוצרת חיכוך המביא לעליית הטמפרטורה.
אל דאגה, הטמפרטורה לא תעלה לאורך זמן; עודפי החום הנוצרים מתפזרים באמצעות הדם.
רגע, מה קורה פה? מהירות השיוט, לחץ הדם, קצב פעימות הלב, קצב הנשימות - הכול עולה! לאחר דיווח במערכת הקשר הכול ברור: טוראי HS התחיל את החימום לפני היציאה למסע. צר לנו, מפה לא נוכל לראות אותו צועד. אבל מעניין מה קורה בתחנות הבדיקה השונות.
להלן התוצאות שבדקנו בעבורכם :

מאמץ חימום מנוחה נקודת מדידה
23 23 23 טמפרטורת אוויר (ב- °C)
34 32 30 טמפרטורת עור (ב- °C)
40 39.5 39 טמפרטורת שריר הלב (ב- °C)
40 38 37 טמפרטורת שריר הרגל (ב- °C)

רגע, הקשיבו להודעה במערכת הקשר הפנימי: המסלול המתוכנן ישתנה, במקור היינו אמורים לעבור בווריד הצמוד לעורק ברגל כדי להעביר חום מהעורק לווריד, אולם בגלל תרגילי החימום של טוראי HS חל שינוי במסלול הסיור שלנו. דם רב יותר מוזרם לכלי הדם ההיקפיים. בגלל ההבדל בין טמפרטורת הגוף לבין טמפרטורת הסביבה, חום עובר מהגוף אל הסביבה החיצונית ומאפשר את קירור הגוף ואת השמירה על טמפרטורה יציבה (בעת מאמץ טמפרטורת הגוף גבוהה לעומת הטמפרטורה בעת מנוחה).
אנחנו מגיעים שוב לנימים הקרובות לעור וכאן ננצל את הקרבה לשטח הפנים ונעזוב יחד עם טיפות הזיעה את טוראי HS המזיע במסע.

לראש העמוד

מנגנונים לחישה, לדיווח, לעיבוד ולתגובה



חיישנים לחום (תרמורצפטורים) מפוזרים במקומות שונים בגוף. הם קולטים כל העת נתונים על טמפרטורת הגוף ומעבירים אותם בלא הרף אל מרכז הבקרה, הלא הוא ההיפותלמוס שבמוח. מרכז הבקרה זה מהווה תרמוסטט משוכלל. הוא המעבד את כל המידע המתקבל, משווה את הנתונים ומפעיל קשת של תגובות אפשריות כדי לחזור ולייצב את הטמפרטורה של גופנו ולאפשר פעילות תקינה בסביבה משתנה.
לחיישני החום (תרמורצפטורים) יש תפקיד מפתח בקליטת שינויי הטמפרטורה. אלה חלבונים ייחודיים המצויים בקרום תאי העצב התחושתיים . על תא עצב יחיד עשויים להיות כמה חיישנים מסוגים שונים והוא מסוגל להגיב לכמה גירויים של שינויים בטמפרטורת הסביבה. כל האקסונים מתאי עצב התחושתיים מגיעים אל גזע המוח.
קיימים כמה סוגי חיישנים רגישים לטווחי טמפרטורת גוף שונות:

חיישנים רגישים לטמפרטורה -
מעל- 18°c
מעל- 25°c
מעל- 28°c
מתחת ל- 43°c
מתחת ל- 52°c

לראש העמוד

מנגנוני תגובה לשינוי במאזן חום הגוף

  1. קצב חילוף החומרים : קצב חילוף החומרים מושפע מטמפרטורת הגוף. ירידה בטמפרטורת הגוף אל מתחת לתחום הנוחות התרמית מעלה את קצב חילוף החומרים ואת יצירת החום. עלייה בטמפרטורת הגוף (מעל לתחום הנוחות התרמית) גורמת אף היא לעלייה בקצב חילוף החומרים ובקצב יצירת החום.
  2. מעקפים עורקיים-ורידיים (אנסטומוזות) המצויים על פני העור. אלה הם עורקים המקושרים ישירות לווריד ללא מעבר דם דרך נימים. זרימת הדם דרכם מהירה יותר במידה ניכרת לעומת הזרימה בנימים, והיא מאפשרת הזרמת כמויות דם גדולות יותר לוורידים המצויים קרוב לפני העור ובכך מייעלת את סילוק עודפי החום מהגוף. מנגנון זה מופעל במצבים שבהם טמפרטורת הגוף עולה, וחיישנים הרגישים לטמפרטורה מווסתים אותו.




  3. זרימה נגדית : כששורר קור הדם בגוף האדם זורם במערכת ורידים פנימית ולא חיצונית בגפיים. בכך יש ניצול של זרימה נגדית משחלפת לשימור חום.


  4. רעידות וצמרמורות: רעד שרירים לייצור חום אינו גורם בהכרח לצמרמורת ולנקישת השיניים. כשטמפרטורת הגוף יורדת אל מתחת לסף מסוים, מתחילות צמרמורות, שהן למעשה רעידות של שרירים המגבירות את ייצור החום. הרעידות הן למעשה פעילות שרירים המעלה את קצב חילוף החומרים - כלומר את קצב הנשימה תאית פי 2 או פי 3.
  5. ייצור חום משרֵפת שומן: ייצור חום בתהליך הנשימה התאית גדול יותר בשרֵפת שומן לעומת שרֵפת סוכר. ירידה של הטמפרטורה גורמת לתגובה הורמונלית המגבירה שרֵפת שומן חוּם . שומן חוּם נמצא בגופם של תינוקות אדם עד גיל שנה ובגופם של אנשים שעברו הסתגלות לקור עז. צבעה של רקמת שומן ייחודית זו הוא תוצאה של כמות גדולה מאוד של מיטוכונדריה. במיטוכונדריה של תאי השומן החוּם, בנשימה האירובית , אנרגיה בכמות קטנה יותר מצומדת ליצירת ATP ולכן משתחרר חום רב יותר בתהליך.
  6. ויסות הזרמת הדם לכלי הדם ההיקפיים: בעת עליית טמפרטורת הגוף מוזרם דם רב יותר לכלי הדם ההיקפיים, העור מאדים והפרשת הזיעה גוברת. כאשר טמפרטורת הסביבה נמוכה יותר מטמפרטורת הגוף משתחררים עודפי החום לסביבה בתהליך פיזיקלי. כאשר טמפרטורת הסביבה יורדת אל מתחת לסף מסוים, ישנה הצרה של כלי הדם ההיקפיים, העור מכחיל ופוחת איבוד החום לסביבה. מנגנון זה מקטין את פגיעת הקור באיברים הפנימיים, אך בקור עז הוא עלול לגרום לנזקים קשים של קפיאה באיברים ההיקפיים כמו העור, האוזניים וכפות הרגליים.

כל המנגנונים שתוארו אינם יעילים דיים בעת שהיית האדם בטמפרטורות קיצוניות. בטמפרטורות קיצוניות רבה חשיבותה של התנהגות מושכלת המותאמת לתנאים.

לראש העמוד

הסתגלות לקור ולחום

חשיפה הדרגתית לחום:
החמסינים הראשונים של האביב זכורים לכולנו בגלל החום הבלתי נסבל שאנו מרגישים. אם נשווה את הטמפרטורות בימי החמסין הראשונים לטמפרטורות בשיאו של הקיץ, נמצא בדרך כלל שהטמפרטורות הנמדדות באוויר באביב נמוכות מאלה שבקיץ.
חשיפה הדרגתית לטמפרטורות גבוהות מאפשרת לגוף להסתגל לתנאים החדשים על ידי הפעלת יתר, וביעילות גדולה יותר, של בלוטות הזיעה ועל ידי כן הפחתת ייצור החום. במהלך ההסתגלות משתפר תפקוד מחזור הדם והלב וכן עולה נפח הדם.
השילוב של יכולת טובה יותר של צינון הגוף והפחתת ייצור החום מעלה את הסבילות שלנו לעומס חום .
חשיפה לאורך זמן לטמפרטורות גבוהות גורמת להסתגלות הגוף לחום. חשיפה לטמפרטורות נמוכות גורמת להסתגלות הגוף לקור.
חשיפה הדרגתית לקור:
באזורים שבהם שוררות טמפרטורות נמוכות במיוחד, הדייגים שאצבעותיהם נחשפות לטמפרטורה הקרובה לקיפאון עוברים הסתגלות. לעומתם, אדם שלא עבר הסתגלות מרגיש כאב עז בעת החשיפה הראשונה לקור.
דולות הפנינים ביפן, הצוללות כמה שעות ביום במים קרים מאוד, עוברות הסתגלות באמצעות ייצור שומן חוּם . ייצור חום בתהליך הנשימה התאית גדול יותר בשרפת שומן חוּם לעומת ייצור החום בשרֵפת סוכר. התאמות התנהגותיות
התאמות התנהגותיות לחום:
שתייה מרובה: שתייה מרובה הכרחית. שמירה על מאזן מים תקין מאפשרת הזעה. אידוי הזיעה מצנן את הגוף. משקאות חמים מעלים את טמפרטורת הגוף הבסיסית ומעודדים הזעה יותר ממשקאות קרים.
ביגוד: יש ללבוש בגדים אווריריים שאינם מפריעים לאידוי הזיעה. עם זאת יש להקפיד על הגנת שטחי גוף מפני חשיפה לקרינת השמש.
שהייה באזורים מוצלים או ממוזגים מאפשרת לאדם לפעול באזורים חמים מאוד. שהייה בסביבה מקוררת אינה מעודדת הפעלה של מנגנונים פיזיולוגיים להסתגלות.
פעילות גופנית: פעילות גופנית נמרצת מייצרת חום. בתנאים של עומס חום כבד אסור לבצע פעילות גופנית נמרצת.



התאמות התנהגותיות לקור:
ביגוד: בגדים מרובי שכבות מאפשרים בידוד של הגוף ושמירה על חומו. יש לכסות את כל חלקי הגוף החשופים.
שהייה במקומות מחוממים.
איסור שתיית אלכוהול: שתיית משקאות אלכוהוליים אסורה משום שהם מביאים לידי התרחבות כלי הדם ההיקפיים, הגורמת לאיבוד חום הגוף לסביבה.
איסור עישון: אם נגרמו נזקי קור, העישון אסור בתכלית היות שהוא גורם לכיווץ כלי הדם ההיקפיים ולהגדלת הנזקים לרקמות הפגועות



לראש העמוד

מחלות הקשורות במאזן החום

טוראי HS חש ברע ובא לרופא. "יש לי חום", התלונן. "זה טוב", ענה הרופא, "אם לא היה לך חום, הייתי מודאג באמת".
הרופא המשיך להתעניין בשלומו של HS ושאל: "מהי טמפרטורת הגוף על פי המדידה שלך?"
"39.3°c", ענה טוראי HS.
הרופא מכיר את טוראי HS כחייל בריא ומאוזן בדרך כלל, ולכן פתח בהסבר ארוך ומייגע שמן הסתם העלה לטוראי HS את הטמפרטורה בעוד כמה עשיריות המעלה...

מה ניתן ללמוד מעליית טמפרטורת הגוף מעל הטמפרטורה הנורמלית?
כאשר גורם זר חודר לגוף או נפגעות הרקמות (פציעה, למשל), מתפתחת תגובה דלקתית. חלק מהתגובה הדלקתית הוא שינוי בוויסות טמפרטורת הייחוס בהיפותלמוס שבמוח וכתוצאה מכך מופעלים מנגנונים המעלים את ייצור החום בתאים ומקטינים את איבוד החום לסביבה. כל שרשרת התגובות הזו מביאה לידי עליית טמפרטורת הגוף.
עליית הטמפרטורה ל-39.3°c אינה רעה בהכרח. היא מקשה את על גורמי המחלה, כמו חיידקים, להתקיים.
עליית הטמפרטורה במקרים מסוימים עלולה להסב נזקים לחולה ולכן יש להשתמש בשיטות שונות להורדת הטמפרטורה, למשל אמבטיות במים פושרים או תרופות.
"ההסבר יפה, אבל אינו מתאים לי", אמר טוראי HS חלושות ועל סף איבוד ההכרה. "אני אחרי מסע רגלי של 40 ק"מ בחום נורא".
כאן השתתק הרופא ובמוחו חלפה מחשבה : מקרה של מכת חום, סכנת חיים. הוא החל לפעול בזריזות: הפעיל את הקירור במרפאה, חיבר עירוי של נוזלים לווריד של טוראי HS, פשט את בגדיו וצינן את גופו באמצעות ריסוס מים.
מכת חום היא פגיעה הנגרמת עקב צבירת חום בגוף ויכולה לנבוע מאיבוד כמות נוזלים רבה, בעיקר באמצעות הזעה, שאינה מפוצה בשתייה של נוזלים בכמויות נאותות, וכן על ידי ייצור חום מוגבר שאיננו משתחרר על ידי הזעה (אף שהגוף איננו במצב התייבשות, למשל במסע אלונקות הכולל נשיאת משא כבד וריצה בחום סביבתי גבוה).
מכת חום ניתנת למניעה! חייבים להקפיד על סוג הפעילות ושתיית נוזלים בכמות המתאימה לתנאי האקלים.

ירידת טמפרטורת גוף

בישראל שורר אקלים חם. למרות זאת, מדי שנה בשנה נפגעים עשרות אנשים פגיעות קור.
מכת קור נגרמת עקב חשיפה לטמפרטורת נמוכות. מכת קור ניתנת למניעה! חייבים להתאים את הפעילות, את הלבוש ואת סוג המזון לתנאי מזג האוויר.

לראש העמוד
   
חזרה

חם בנגב | מתוק, מתוק | על גלגלים | קר בחרמון | מה בתפריט | העקרונות | ספריה | על האתר | לדף הראשי

כל הזכויות שמורות © משרד החינוך התרבות והספורט

האתר נבנה בידי סנונית
הומאוסטזיס בגוף האדם