גוף בפעולה
על האתרספריההעקרונותמה בתפריטקר בחרמוןעל גלגליםמתוק, מתוקחם בנגב
 
כותרת
 

תזונה – שיווי משקל דינמי ?




תרגול אישי

רגע , עצרו את הכול!
חשבו רגע, מתי אכלתם היום בפעם האחרונה, ומה אכלתם ?



  1. רשמו מה אכלתם היום עד כה.
  2. האם אתם רעבים? אם כן, אכלו משהו ורק אחר כך עברו לשאלה הבאה.
  3. אכלתם משהו? כבר אינכם רעבים? להמשך לחצו על הכפתור וצפו בתמונות.



תארו מה אתם חשים במהלך הצפייה. האם תקף אתכם חשק לאכול מאכל כלשהו? האם ניכרת הפרשת רוק בפיכם? אילו היו התמונות מלוות בריח,
הייתם חשים משהו אחר?

חשבתם אי-פעם מדוע אנחנו אוכלים?
לפניכם רשימת סיבות שבגללן אנשים אוכלים. סמנו את הסיבות המתאימות לכם:
  • רעב
  • צמא
  • שעמום
  • חולשה ועייפות
  • חוסר ריכוז במבחן
  • כיף והנאה

אם הסיבה שלכם לאכילה אינה מופיעה ברשימה, רשמו אותה כאן.


בדרך כלל אינכם מבצעים פעולות שאינן הכרחיות; מכאן שאכילה היא פעולה הכרחית. חִשבו ורִשמו: מדוע אנו מוכרחים לאכול?



הסיבה הביולוגית שבגללה אנו זקוקים למזון היא אספקת אנרגיה לפעילות הגוף ואספקת חומרים לבנייתו. בהמשך נרחיב בנושא זה.
האם שמתם לב שאצל רובנו אין קשר בין תחושת הרעב ובין כמות המזון וסוג המזון שאנו אוכלים?
הידעתם?
תינוקות יילודים בוכים על פי תחושת הרעב.

תוכלו לקרוא על כך בהמשך לשם הרחבת הידע.
אל תשכחו, השליטה על המזון הנכנס לפינו נתונה אך ורק בידנו.

לראש העמוד

רקע כללי

כבר הבחנתם שאתם אוכלים די הרבה במהלך היום. חשבתם למה אנחנו משקיעים זמן ואנרגיה רבים כל כך בהתעסקות סביב האכילה (קניות=ציד, בישול, סידור ואכילה) במהלך היום?


לקיום חיים דרושה אנרגיה. האנרגיה מופקת מאבות המזון בתהליכי הנשימה בתא.
כדי לרוץ דרושה אנרגיה להפעלת השרירים. כדי לבנות את גופנו אנו זקוקים לחומרי בניין, וחומרים אלה מקורם במזון שאנו אוכלים. כניסת המזון אל הפה היא הצעד הראשון במסלול מעברו מהסביבה החיצונית ועד לפירוקו לאבני הבניין במערכת העיכול.

כל אבני הבניין ורכיבי תזונה נוספים נספגים במערכת העיכול אל הדם. הם נישאים בדם ועוברים דרך וריד השער לכבד וממנו. חלקם נצברים בכבד והאחרים נישאים עם הדם אל הסביבה התוך-תאית. בתוך התא חומרים אלה שותפים בתהליכי הנשימה של התא, ובבניית מרכיבי תא שונים וחומרים שונים המופרשים מהתא.
המזון חיוני מאוד לקיום החיים, ומרכיביו בונים את גופנו. ריכוז אבני הבניין בנוזל הדם נשמר ביציבות.
כאשר אנו אוכלים יותר מכפי שהגוף צריך, תוצרי העיכול נספגים לדם, בלא קשר לצורכי הגוף המידיים.
למרות ספיגת החומרים בדם, רמתם בדם נשמרת יציבה. מכאן שהעודפים מועברים לאגירה בתאי השומן והופכים לשומנים הנצברים בהם, וחלקם מופרשים דרך המרה והשתן.
רקמת השומן בגוף היא הרקמה שבה נוצרים ונאגרים שומנים. השומן משמש בגוף כמקור אנרגיה, ובנוסף כחומר מבודד, מעביר חום, המרפד איברים ורקמות ומגן עליהם, כגון שריר הלב.



מספרם של תאי השומן עולה במהלך חיינו בעיקר עד גיל עשרים. התאים מתמלאים או מתרוקנים משומן בהתאם למאזן התפריט. ייתכן שמידת המלאות של התאים בשומן קשורה לבקרה על תהליכי רעב ושובע. מספר תאי השומן הנוצרים אינו פוחת במהלך חיינו גם אם נקפיד על תזונה מאוזנת.

השמנת יתר היא מחלה. עודף שומן נחשב היום למחלה נפוצה מאוד בעולם המערבי,
הפוגעת בבריאות והמביאה לידי עליית התדירות של מחלות נוספות כמו סוכרת מסוג II, מחלות לב, שבץ מוח, משקעי שומן בכבד, סרטן המעי הגס ודלקת מפרקים ניוונית.

כפי שראיתם "בתרגיל האישי", איזון התפריט הוא פעולה הדורשת חשיבה והיא בשליטתנו! לכן הערנות לכל הקשור בתפריטנו חשובה כל כך.

יש מחלות הפוגעות באופן קיצוני בשמירה על מאזן האנרגיה בגוף. מחלות אלה הן הפרעות אכילה, כגון אנורקסיה ובולמיה נברוזה.
במדור "רגע חושבים" תמצאו שאלות בנושא :

לראש העמוד

חשיבות תפריט מאוזן לקיום האדם

כמה פעמים חשבתם? ממחר - דיאטה ...

מהי דיאטת הרזיה? זהו תהליך שבו כמות הקלוריות הנקלטות מהמזון פחותה מכמות הקלוריות שצורכת הפעילות הגופנית. כך נוצר בגוף מאזן קלורי שלילי, המוביל להרזיה.

משקל רקמת השומן פוחת בגלל שרֵפה מוגברת של שומנים על ידי פעילות גופנית. אנו "מוציאים" קלוריות מעבר לכמות הקלוריות שנקלטו בגופנו באותה יממה.
בטבלה תוכלו לראות דוגמאות אחדות לקשר בין סוג הפעילות לבין כמות הקלוריות הנצרכת:

קלוריות נצרכות משך זמן (בדקות) פעילות
2 1 שליחת דואר אלקטרוני
52 30 הכנת שעורי בית בכתב
3 2 עלייה במעלית
19 2 עליה במדרגות
1 1 הזמנת ארוחת מזון מהיר
53 30 משחק מחשב
280 30 משחק כדורסל

אם המחשבה להתחיל בדיאטת הרזיה חולפת בראשכם לעתים תכופות, אתם מוזמנים להשתמש במחשבון ולחשב את ערכי BMI שלכם ולבדוק האם באמת אתם זקוקים לדיאטת הרזיה.
מהוBMI (Body Mass Index)?
BMI הוא מדד המבוסס על הקשר בין משקל הגוף לבין גובהו. רופאים נעזרים במדד זה לזיהוי אנשים הסובלים ממשקל עודף - מצב שבו יש גוברת הסכנה למחלות לב, לסוכרת, ללחץ דם גבוה ולשבץ.
שימו לב! המדד רלוונטי לנשים ולגברים כאחד, למרות הבדלי המין. המדד אינו מתחשב בהבדלים בגיל ובמבנה הגוף. גורמים אלה משפיעים על הנתונים האמיתיים לגבי עודף משקל.

חישבתם את ה- BMI שלכם? עכשיו בדקו בטבלה.
אם ערכו של ה- BMIשלכם הוא מעל 24 ואתם בני 16 , כנראה שאתם זקוקים לדיאטה. אבל אל תעשו זאת בעצמכם, כדאי לכם לפנות לייעוץ מקצועי רפואי של דיאטנית.
לכל יתרון יש חיסרון. לפני שתתחילו לחשב כמה קלוריות אתם רשאים לאכול ולאילו רכיבי תזונה אתם זקוקים, תוכלו לחשב כמה קלוריות את מוציאים בפעילות גופנית. תוכלו להיעזר במחשבון שרֵפת קלוריות:
כאמור, ה- BMI שלכם ניתן לחישוב, וחשוב יותר מזה: הוא ניתן לשינוי. הכול בידיכם, בפיכם ובעיקר בראשכם.


הידעתם ?
  • ככל שאנחנו פעילים יותר אנו צורכים קלוריות רבות יותר, וככל שאנו פעילים יותר בגופנו נבנים שרירים רבים יותר. דרישת השרירים לאנרגיה בעת מנוחה גבוהה מזו של רקמות אחרות, ולכן ככל שמסת השרירים בגופנו עולה, צריכת האנרגיה עולה.
    אם כן, ככל שנתאמן יותר ונבנה שרירים רבים יותר, נאבד קלוריות רבות יותר ונוכל להפחית עוד את מסת הגוף, אפילו תוך כדי שינה !!!
  • ככל שנתאמן ונקפיד על תפריט מאוזן, יתרוקנו תאי שומן רבים יותר ומסת השריר תגדל. אחוז המים ברקמת תאי שריר גבוה (75.6%) מאחוז המים ברקמת תאי שומן (כ -10%), ולכן משקלם של תאי שריר גבוה יותר… וזוכרים, אנחנו רצינו להפחית את המשקל! אל דאגה, לאורך זמן ובעזרת התמדה באימונים והקפדה על התפריט, תושג המטרה.



במהלך פעילות גופנית רוב שרירי הגוף פועלים ותהליך כיווצם דורש השקעת אנרגיה מרובה. האנרגיה אצורה במזון הנקלט בגופנו באמצעות מערכת העיכול, אולם אנרגיה זו אינה מאפשרת הפעלת שרירים באופן ישיר או תהליכים אחרים הדורשים השקעת אנרגיה המתרחשים בתאי הגוף. כדי להשתמש ביעילות באנרגיה האצורה במזון יש להמיר אותה בתאים בתהליך הנשימה התאית האירובית לשם בניית מולקולות ATP. בתהליך כיווץ השרירים נצרכת אנרגיה המתקבלת ישירות מפירוק מולקולות ATP.
דרישה מתמדת של הגוף לאנרגיה מחייבת שמירה על רמה יציבה של חמצן, של גלוקוז, של שומנים ושל חומרים אורגנים נוספים בדם.
שמתם בודאי לב לעובדה, שאם נשתה כמות גדולה של מים, העודפים ייספגו לגוף ויסולקו בשתן ובהזעה. גם עודפי חום הנוצרים או הנקלטים על ידי הגוף יסולקו. בכל הקשור לתזונה, הגוף אינו מוותר: כל פירור של מזון הנכנס לפינו ושאינו נצרך לתהליכים של בנייה או של נשימה תאית, ימצא את מקומו לצבירה בגופנו. עודפי פחמימות, חלבונים ושומנים הנאכלים, יהפכו לשומן וייצברו בתאי שומן, כחומר תשמורת שאינו מסיס ואינו משפיע על לחצים אוסמוטיים בתאים.
גופנו הוא דרך ללא מוצא לעודפי מזון.

נקודת מבט אבולציונית גנטית:
האדם הקדמון לא פתח את המקרר בכל דקה, לא ניגש לקפיטריה בכל הפסקה ולא פיצח גרעינים עתירי שמן מול מסך הטלוויזיה.
זמינות המזון לא הייתה רציפה והייתה תלויה בהצלחת הציד. כשלבסוף הצליח הציד, הוא נאכל ונקלט בגוף עד תומו. רק מי שהיו "מצוידים" בגנים שהפעילו מנגנון המאפשר אכילה מעבר לסף השובע ואגירה של עודפי מזון, הצליחו לשרוד עד להצלחת הציד הבא, ולהוריש תכונות אלה לצאצאיהם.
כולנו צאצאיו של האדם הקדמון. לכן לרובנו גנים המאפשרים לנו לקלוט מזון ולנצלו ביעילות רבה. כלומר, גוף האדם ממיר ביעילות מזון לשומן ואוגר אותו. ניצול יעיל זה גורם להשמנה.
מכאן שעולם השפע המערבי משמין, משום שהתהליכים המווסתים את כמות השומן בגוף נתונים תחת בקרה המפעילה תהליכים המותאמים לזמני רעב ולא לתקופות שפע.
לכן היום מוטלת עלינו הבקרה על משקל גוף באמצעות אכילת תפריט מאוזן ופעילות גופנית. בשמירה זו איננו יכולים לסמוך על מנגנונים ביולוגיים אלא על עצמנו, ובעיקר על רצוננו.

לראש העמוד

תזונה: איפה ולאן ?





היה היה איש אחד, לא מיוחד, אולי זה אתה, אולי אני או אולי כל אחד.
כדי שלא יישאר באלמוניותו, נכנה אותו בשם: מר הומאוסטזיס. בקיצור נכנה אותו מר HS. כדי להבין איך והאם נשמר מאזן חומרי המזון בגופו, הצטרפו אלינו אל המסע בגופו של מר HS.




לפני שנצא לדרך הנה כמה הוראות כלליות:
  • אין צורך לקחת דבר - לא מים ולא נעלי הליכה.
  • אין צורך במפה או במצפן וגם לא בכובע. פשוט הניחו לנו להוביל אתכם.

כדי להצטרף למסלול יהא עליכם לעבור הקטנה שתאפשר לכם להיכנס לרכב השטח שלנו - קופסית שקופה תוצרת ישראל שאינה משמשת בדרך כלל לטיולים מודרכים אלא לבדיקה ולצילום של דופנות המעי הדק. הקופסית מצוידת במצלמה ובמיטב החידושים הננו-טכנולוגיים, בציוד קשר ובתאורה מצוינת לצורך צילומים שייעשו במהלך הסיור לאורך המעי הדק.



מתחילים! לחצו על כפתור המִזְעוּר העצמי, קִפצו לתוך הקופסית, והנה אנחנו כבר נלעסים יחד עם מנת צ'יפס נוטפת שומן. בזריזות יורדת מגרסת השיניים. עוד שנייה חלפה והנה אנו גולשים במדרון הוושט ומשם אל הקיבה. טוב שהקפסולה עמידה לחומצה וללחצים שונים. הכול גועש וסוער, ואתם כבר בדרך אל התריסריון, ומשם במהירות אל המעי הדק.
כאן הפעילו את המצלמה. אנו מקווים שלא תתעייפו, כי לפניכם דרך ארוכה של כשישה מטרים שתימשך כמה שעות.שימו לב למִפרט המצלמה שאתם מפעילים: תוכלו לצלם עשרות אלפי תמונות, ומהן יופק אחר כך הסרט הגדול של כל הזמנים - "המסע המופלא במעי הדק". באמצעות הסרט תוכלו לצפות באתרי המעבר מדופנות המעי הדק אל הדם ולקוות שמרHS אינו סובל מגידולים,מדימומים ומדלקות.
חברים, הצילומים הסתיימו, ואתם ממשיכים בדרככם אל המעי הגס, ומשם במורד הדרך החוצה, דרך המעי הישר, באופן טבעי.
תוכלו להיזכר במסלול.

לראש העמוד

מנגנונים לחישה, לדיווח, לעיבוד ולתגובה

אתם מכינים שיעורים בחדרכם. ברקע נשמעים שידורי הטלוויזיה בערוץ HS – "החיים המאוזנים". והנה הפסקה לפרסומת, ושיר רקע: "יש לי גלידה הכי טובה..." אתם מזנקים אל הטלוויזיה וצופים בפרסומת: תמונות של גלידה.
מה אתם מרגישים ברגע זה? ומה תעשו?

איננו יודעים מה החלטתם לעשות, אך אנחנו החלטנו לגשת למקפיא הקרוב כדי לצוד גלידה...
הסיבה הביולוגית לכך שאנו פועלים בדרך זו היא כנראה אותות עצביים הנשלחים מקליפת המוח (האזור האחראי לחשיבה, לתנועות רצוניות, לראייה, לשמיעה, לריח ולטעם) בתגובה לכל הגירויים שנחשפנו אליהם. המידע מעובד וגורם לתגובות שונות, ובהן הפרשה מוגברת של אינסולין מהלבלב.
עלייה בריכוז האינסולין בדם גורמת לירידה בריכוז הגלוקוז בדם ולתחושת רעב.
הבקרה על האכילה קשורה לתחושת רעב ושובע. מנגנוני הבקרה מורכבים מאוד ועדיין אין הם ברורים במלואם. רוב המחקרים בנושא זה נעשו בבעלי חיים, ובני האדם שונים מאוד מבעלי חיים בכל הקשור לבקרת רעב ושובע.
כל עוד תנאי החיים הכוללים פעילות גופנית ותזונה נאותה נשמרים יציבים, גם משקלו של האדם הבוגר נשמר יציב סביב משקל מסוים, שהוא "נקודת ייחוס" הנקראת "המשקל הקבוע".
בקרה זו על משקל הגוף מתבצעת על ידי בקרה על תחושת הרעב והשובע בהיפותלמוס שבמוח. ההיפותלמוס קולט מאיברים, מרקמות וממערכת הדם גירויים על רמות מרכיבי המזון השונים כמו גלוקוז, הקשורים לאיזון האנרגיה שבגוף. בהתאם לכך הוא מפעיל תגובות של תחושת רעב ושובע.
הקישור של האיברים, של הרקמות ושל מערכת הדם אל מרכזי הבקרה במוח נעשה על ידי מעבר עצבי והורמונלי.
דוגמה לוויסות הורמונלי הנמצא עדיין בתהליכי מחקר הוא ויסות רעב ושובע על ידי ההורמון לפטין. הלפטין הוא הורמון המיוצר על ידי רקמות השומן והוא מעביר למוח מידע על כמות השומן האגורה בתאי השומן. כמות השומן בתאים מתארת את מצב מלאי האנרגיה של הגוף. רמות גבוהות של ההורמון לפטין מדכאות תחושת רעב.
כאשר התגלה מידע זה בניסויים בעכברים, חשבו החוקרים שהתגלתה תרופת פלא שתפתור את בעיות השמנת היתר.
אולם בניסויים קליניים שנערכו בבני אדם התברר שהוספת לפטין לגוף כתרופה אינה מביאה לידי תחושת שובע. מה שטוב לעכבר אינו טוב בהכרח לאדם השמן.
דוגמה לוויסות עצבי: כאשר הקיבה והמעי מתמלאים במזון נמתחים דופנותיהם. הלחץ על הדפנות מפעיל חיישני לחץ על תאי עצב תחושתיים. אותות אלה מועברים אל מרכז הבקרה במוח וגורמים לתחושת שובע. ככל שהמזון שוהה זמן רב יותר בקיבה כך גוברת תחושת השובע.
אבל בקרב אנשים בעלי עודף משקל דופנות הקיבה מתרחבים, והקיבה יכולה להכיל כמות מזון גדולה יותר בלי שדופנותיה יימתחו ויפעילו את חיישני הלחץ. כתוצאה מהפגיעה במנגנון זה אפשר לאכול כמויות גדולות בלא להגיע לידי תחושת שובע. תהליך זה של שינוי בנפח הקיבה הפיך. אם מקטינים באופן מודע ורצוני את כמויות המזון בתפריט מאוזן, חוזרת הקיבה לממדים קטנים יותר ועמה חוזרת הבקרה על תחושת השובע .


לראש העמוד

   
חזרה

חם בנגב | מתוק, מתוק | על גלגלים | קר בחרמון | מה בתפריט | העקרונות | ספריה | על האתר | לדף הראשי

כל הזכויות שמורות © משרד החינוך התרבות והספורט

האתר נבנה בידי סנונית
הומאוסטזיס בגוף האדם